תכנון פרישה לאנשי קבע
תכנון פרישה לאנשי קבע

תכנון פרישה לאנשי קבע

עולם הגימלאות הוא עולם שכולנו רוצים להיות חלק ממנו, כי מה יותר כיף ונעים מלקבל תשלום על לעשות מה שאנחנו רוצים? אחרי שנים של השקעה במקום העבודה, ריצות ממקום למקום על מנת להספיק לעשות את הכל, עבודה קשה ומינימום חופשים – הרגע הזה מגיע ואתם משוחררים לפרק הבא בחיים שלכם – פרק הפנסיה. בעוד שאצל חלק מאיתנו הפרק הזה מגיע בסביבות גיל 65 או 67, אנשי הקבע פוגשים אותו עוד בגילאים צעירים יותר, וכמה צעירים יותר? לפחות 20 שנה לפני כן. תכנון פרישה לאנשי קבע הוא אחד הצעדים החשובים שאתם יכולים לעשות, ובמאמר הקרוב נבין בדיוק למה ואיך אפשר לעשות את זה בצורה הנכונה והטובה ביותר.

קופצים למים העמוקים? שימו לב לא לשכוח מצופים

ממש כמו שקפיצה למים עמוקים מחייבת ניסיון וידע כדי שלא תמצאו את עצמכם טובעים במים הסוחפים, ממש ככה קורה גם בעולם הפרישה לפנסיה. בלי הידע המקצועי הדרוש לכם, אתם עלולים למצוא את עצמכם מאבדים זכויות רבות, ונהנים מתשלומים נמוכים יותר ממה שאמור היה ויכול היה להיות. בגלל הסיבה הזו, תכנון פרישה לאנשי קבע הוא חשוב כל כך. תצטרכו לשים כאן דגש על כל מיני דברים, ואנחנו כאן בדיוק בשביל להסביר לכם מה הם.

תכנון פרישה לאנשי קבע

אז בואו נתחיל מהתחלה. אנשי קבע שהחלו את שירות הקבע שלהם עד סוף שנת 2003, או שהתחייבו לשרת בשירות קבע עד סוף שנת 2003, נהנים מתנאים של פנסיה תקציבית, שהיא תכנית פנסיה נהדרת במיוחד. אז מצד אחד יש לפנסיה תקציבית תנאים מעולים, מצד שני לקראת הפרישה של אנשי הקבע משירות – יש כמה דגשים שחשוב להבין אותם על מנת לא לשלם מס מיותר ולאבד סכומי כסף נכבדים ביותר, במקום להנות מהם בעצמכם.

מה קורה ברגע הפרישה?

מה שקורה ברגע שאנשי קבע משתחררים מהצבא הוא שהם מקבלים פנסיה תקציבית למשך כל שארית החיים שלהם. כן, גם בהנחה ואותם אנשי קבע משוחררים משתלבים בסוג עבודה אחר – הפנסיה התקציבית שלהם ממשיכה ממש כשם ששימשה אותם בזמן השירות הצבאי שלהם. היות והפרישה של אנשי הקבע מתרחשת בגיל צעיר במיוחד, והם עוד כשירים ומוכנים להמשיך ולעבוד בעבודה אחרת – המצב הזה הוא רווח במיוחד.

הגובה של הקצבה החודשית של הפנסיה התקציבית מהווה אחוז כלשהו מתוך המשכורת הקובעת לפי היום שבו פרשו אנשי הקבע מהשירות. גובה האחוז המדויק נקבע לפי 2% על כל שנת שירות שבה איש הקבע שירת בצבא ההגנה לישראל. בתוך שנות השירות נכללות גם שנות השירות הסדיר וגם חופשות לידה, במידה והיו כאלו.

עוד רכיבים של הפנסיה התקציבית

בתוך אלו נכללת גם תוספת בשם "תוספת הרמטכ"ל". שיעור התוספת הזו עומד על בין 6 ל-8 אחוזים, שנקבעים באופן אישי עבור כל איש קבע. לצורך הדוגמה וכדי שהנושא הזה יהיה ברור יותר: איש קבע מסויים יוצא לגמלאות מצבא ההגנה לישראל לאחר שירות של 10 שנים בשירות קבע ועוד 3 שנים בשירות סדיר. תוספת הרמטכ"ל שלו עומדת על 7%, ואילו אחוז הזכאות שלו יעמוד על 33%. החישוב הוא פשוט – עבור כל אחת משנות השירות נצברים 2%, כפול 13 שנות שירות בסך הכל, ועוד תוספת רמטכ"ל בגובה 7% – סה"כ 33%. בהנחה והשכר הקובע של אותו איש קבע יעמוד על עשרת אלפים ש"ח, הפנסיה התקציבית שלו תהווה סכום הכנסה שעומד על 3,300 ש"ח מדי חודש בחודשו, למשך שארית חייו.

ולא רק זה – יש גם מענקים נוספים

תכנון פרישה לאנשי קבע צריך להיות מקיף, היות ונוסף על כל מה שפירטנו לכם כאן עד כה – ייתכן ואיש הקבע זכאי לקבל מענקים נוספים כמו מענקי לחימה, מענקים משלימים, מענקי פרישה, פדיון ימי מחלה או פדיון ימי חופש שלא נוצלו בזמן השירות, מענק התארגנות ועוד. כל אלו מתורגמים לסכומי כסף נכבדים שלא כדאי לוותר עליהם.

אז למה כדאי לבצע תכנון פרישה לאנשי קבע?

היות ומדובר כאן על סכומי כסף שמצטברים לאלפי שקלים בחודש, בשילוב עם עבודה חדשה שככל הנראה הפורשים משתלבים בה, אתם עלולים לעמוד בפני תשלומי מס גבוהים במיוחד. תכנון פרישה לאנשי קבע יוכל להציב בפניכם את התמונה המלאה, ולהדגיש בפניכם איך להקטין עד כמה שניתן את תשלומי המיסים.

כתיבת תגובה