מי הגופים הרשאים למסור עלינו מידע שלילי?

מידע שלילי הנאסף עליכם מגיע ממקורות כמו בנקים, חברות כרטיסי האשראי השונות, גופים ציבוריים הקיימים במדינת ישראל כמו גוף ההוצאה לפועל או בנק ישראל, בתי המשפט וגורמים נוספים שמחזיקים במידע שעשוי להיות רלוונטי לגביכם.

ומה בדיוק המידע הזה כולל?

במקום שתיאלצו להסתפק במילים כלליות, החלטנו לאגד כאן את כל מה שחשוב לדעת לגבי אותו מידע שנאסף עליכם. כונס הנכסים הרשמי הידוע גם בראשי התיבות כנ"ר יכול לתת מידע עליכם הכולל בין היתר מסמכים שכוללים נתונים שונים אודות פשיטת רגל או הליכי כינוס שונים שננקטו כנגד האדם שלגביו מוגשים המסמכים: נתונים לגבי החייב לאחר שניתן לו צו כינוס, הכרזת החייב כפושט רגל, בקשה לפשיטת רגל, ביטול של הליך פשיטת רגל ועוד. המידע הזה מוצג עד למשך זמן של 7 שנים מרגע ביטול ההליך.

לשכת ההוצאה לפועל יכולה למסור מידע הכולל תיקי הוצאה לפועל או הליכי הוצאה לפועל שמתנהלים אל מול אותו אדם. מידע זה כולל מסמכים כמו בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב, תיקי הוצאה לפועל הנוגעים בביצוע שטר או פסק דין, איחוד של תיקים, נתונים על חייב המוגבל באמצעים ועוד. המידע הנ"ל מוצג עד תקופה של 5 שנים.

לגבי תאגידים בנקאיים או מנפיקים של כרטיסי חיוב – המידע שהם יכולים למסור קשור בהתראות שניתנו ללקוח שיש לו חשבון על הכוונה לפתוח בהליכים מולו לצרכי גביית חוב או סירוב של צ'קים. מידע זה מוצג עד תקופה של 5 שנים מרגע שנשלח אל הלקוח מכתב ההתראה.

ומה לגבי המידע הנאסף מבנק ישראל?

בנק ישראל יכול גם הוא לתת מידע רלוונטי אודות הלקוח, כאשר המידע הזה כולל נתונים שנוגעים בהיות הלקוח מוגדר כלקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור – בהתאם לחוק צ'קים ללא כיסוי. המידע שמוסר בנק ישראל מוצג עד לתקופת זמן של כ-3 שנים מרגע סיום ההגבלה.

גורמים נוספים שרשאים למסור מידע אודותיכם

קיימים עוד שלושה גופים שרשאים למסור מידע אודותיכם: מקורות מוסמכים, בתי המשפט וכן מידע חיובי שניתן על ידי תאגידים בנקאיים. ומה זה אומר?

מקורות מוסמכים הם עסקים שעומדים בשני תנאים:
1. העסק מקפיד על עריכת רשומות מוסדיות בנושא אי פרעון חובות.
2. המחזור השנתי של העסק עומד על 25 מיליון שקלים ומעלה.
תחת הגדרה זו נכנסות חברות תקשורת, חברות ביטוח וחברות נוספות. מקורות אלו יכולים להעביר מידע בדמות של אי תשלום חובות על ידי הלקוח, לדוגמה. המידע המוצג הוא למשך 5 שנים מרגע שהחוב נוצר אצל אותן החברות. חשוב לציין לגבי המקורות המוסמכים שבניגוד ליתר הגופים – המקורות המוסמכים אינם חייבים לשתף פעולה עם איסוף המידע, והם רשאים להשאיר אותו אצלם.

בתי המשפט ומידע חיובי

בתי המשפט רשאים להעביר מידע הכפוך לסעיף 7 בחוק החברות. על פי החוק הזה בית המשפט קובע שבעל מניה בחברה מסויימת לא יכול לכהן בה בתור דירקטור או בתור המנהל הכללי של החברה, וכן אין באפשרותו לקחת חלק בצורה עקיפה או בצורה ישירה בייסוד של החברה או בניהול שלה.

לגבי המידע החיובי – מדובר כאן למעשה על מידע שנלקח מהתאגידים הבנקאיים שמספר על הלוואות שונות שניתנו ללקוח ושהוא עמד בפרעון שלהן. כמו כן, ניתן מידע כמו מסגרות האשראי שהועמדו ללקוח. הלקוח יכול לאשר העברה של מידע חיובי נוסף הנצבר לגביו, על מנת להגדיל את הסיכוי לדירוג חיובי וקבלת ציון טוב.

ולמי נמסר המידע הזה?

המידע שנאסף עליכם נמסר אל גופי האשראי ואל הבנקים – הם אלו שבסופו של דבר צריכים להחליט האם לאפשר לכם שימוש באשראי וכמובן באיזה גובה של ריבית. חברת BDI וחברת D&B הן אלו שאוספות את המידע וגם רשאיות להעביר אותו אל אותם הגופים, כמובן במסגרת החוק וככל שהוא מגדיר את הגופים הללו.

גוף שמעוניין לקבל את הדו"ח הכולל את כל המידע שנאסף לגביכם, חובה עליו למסור הצהרה כתובה שנוסחה מביע את הצורך בקריאת הדו"ח והשימוש בנתונים המפורטים בו לצרכים חוקיים בלבד כמו רכישה או מכירה של נכס מסויים, מתן אשראי ללקוח, שירות ללקוח, התקשרות עם הלקוח בנושאים כמו המחאה של חובות או זכויות, התקשרות בחוזה העסקה, התקשרות בחוזה שכירות וחידוש שלו ועוד.

מי יכול לצפות במידע שנאסף אודותינו?

המידע שנאסף אודותינו מצטבר לדו"ח מפורט ומסודר שמוגש, כאמור, אל הגופים השונים רק על פי הצורך ובהתאם להצהרה כתובה וברורה שמבהירה את הצורך בקריאה שלו ובשימוש בו. לפני שנבין מי יכול לצפות במידע שנאסף אודותינו, חשוב לחלק את הנושא הזה לשני חלקים:

דו"ח נתוני אשראי עצמי  

את הדו"ח הזה כל אדם זכאי לקבל פעם בשנה בחינם לעיון עצמי. הדו"ח מפרט נתוני אשראי שונים הרלוונטים לאותו אדם, והוא כמובן יכול ומוזמן לבדוק האם המידע שכתוב בו נכון ורלוונטי. דו"ח נתוני אשראי עצמי הוא גם הדו"ח שעובר לצדדים שלישיים, ולכן הוא יכול לבחון ולהבין בדיוק איזה מידע מפורט בו ויועבר הלאה אל הגורמים השונים.

דו"ח עיון בנתוני אשראי

את דו"ח עיון בנתוני אשראי ניתן לקבל פעם בששה חודשים בחינם לעיון עצמי. בדו"ח עיון בנתוני אשראי יפורט כל המידע הרלוונטי על האדם, גם בהנחה והמידע הזה אינו נחשף לעיניים של גורמים צד ג'. בדו"ח עיון בנתוני אשראי מופיעים גם שמות המקורות שמסרו את המידע הכתוב בדו"ח, וגם השמות של הצדדים אליהם הועבר דו"ח עיון בנתוני אשראי לגבי אותו האדם. על מנת לקבל את הדו"חות השונים תצטרכו להזדהות בפני אחד מהגורמים הבאים: משרדי בעלות הרישיון (חברת BDI או חברת D&B), עורך דין או פקיד הדואר.

המלצות לשיפור דירוג BDI

1. התנהלות כלכלית נכונה

התנהלות כלכלית נכונה תשפיע באופן ישיר על הציון שלכם, ולכן חשוב לשמור עליה עקבית, לעמוד בלוחות הזמנים של תשלומי חשבונות כאלו ואחרים ובמידהת הצורך גם לפנות אל ייעוץ כלכלי שיוכל לעשות את החיים שלכם הרבה יותר פשוטים ומסודרים.

2. תביעת לשון הרע כפיתרון

במידה ואתם לא שבעי רצון מהדירוג שלכם והציון שקיבלתם לא משקף לדעתכם את ההתנהלות הכלכלית שלכם – אתם רשאים בהחלט לגשת את תביעת לשון הרע. אחד הסיפורים הידועים בתחום הזה הוא סיפור על אדם שנמצא עבורו חוב של כ-180 שקלים אותם היה חייב לגורם מסוים. החוב הוריד לאותו אדם באופן משמעותי את הציון, והוא נתקל בסירובים מטעם הבנק וחברת האשראי להמשך פעילות.

כאשר הבחין האדם שדרכי הפעולה שלו הולכות ונחסמות לאט לאט, הוא הבין שהדירוג שלו היה נמוך, אולם במקביל אותו אדם מנהל חשבון בנק עם סכומי כסף גדולים של מעל למיליון שקלים. באותו הרגע פנה אותו האדם אל תביעת לשון הרע אל מול BDI.

התביעה הובילה למצב שבו BDI עמדו על הטעות שלהם, כאשר אותו אדם כמובן הצטייד בכל המסמכים הדרושים כדי להוכיח לבית המשפט שאין כל סיבה לדרג אותו בצורה כל כך נמוכה לאור התנהלותו הכלכלית הנבונה, עצם העובדה שהוא אינו חייב דבר לאיש, ובעיקר שהוא בעל ממון רב. בסופו של דבר עלה כמובן הדירוג של האדם, והחברה פיצתה אותו בסכומים מצטברים של קרוב ל-40,000 ש"ח. עוגמת הנפש שנגרמה לו היא גדולה, ואם אתם עומדים במצב דומה – אתם מוזמנים בהחלט לפנות גם אתם אל תביעת לשון הרע שכזו.

איך מוחקים רישום BDI שלילי?

באשר למחיקת רישום BDI שלילי, מדובר כאן על הליך שמורכב מכמה וכמה שלבים. בשלב הראשון יש לבקש את הדו"חות הקיימים לגביכם – דו"ח האשראי העצמי וכן דו"ח העיון. את הדו"חות יש לבקש מחברת BDI וכן מחברת D&B המקבילה. באמצעות הדו"חות יהיה אפשר להסתכל על כל המידע הרלוונטי לגביכם על פי הדו"חות, ולהבין האם הוא מידע מדויק והאם הוא עומד בהוראות החוק ובכללים.

בהנחה והדו"ח מדוייק כמובן שלא תוכלו להתקדם אל השלבים הבאים, אבל במידה וקיימת טעות בדו"ח או שהוא מכיל כל מיני פרטי מידע שאינם נכונים לגביכם, תוכלו לנסות ולפנות לבעל הרישיון (חברת BDI או חברת D&B) על מנת שהם יוכלו לתקן את המידע. על פי חוק מדובר על שלב מקובל ביותר, ואתם רשאים לעשות זאת בעצמכם או בליווי עורכי דין מקצועיים שיוכלו לסייע לכם בכל שלב ושלב בתהליך.

ומה קורה מכאן והלאה?

אחרי שתגישו את הבקשה, החברות יוכלו לפנות את המקור שממנו הן קיבלו את המידע השגוי, לטענתכם, במטרה להבין מה יש לו להגיד על הממצאים החדשים שהתקבלו מכם. מכאן יכולות להתרחש כמה וכמה סיטואציות שונות:

1. מקור המידע יאשר שהלקוח אכן צודק, ובהמשך לכך יהיו צריכות חברת BDI וחברת D&B לתקן את המידע הכתוב בדו"ח.

2. מקור המידע אינו מאשר את צדקת הלקוח, ובהמשך לכך חברת BDI וחברת D&B יהיו צריכות לרשום בדו"ח את כל הפרטים שהתקבלו גם ממקור המידע וגם את גרסת הלקוח.

2. מקור המידע אינו מגיב תוך תקופת זמן של 30 יום מהרגע שזו הפניה נשלחה אליו על ידי חברת BDI וחברת D&B – במצב שכזה חברת BDI וחברת D&B יהיו חייבות למחוק את כל המידע שבגינו החל כל התהליך.