צוואה בעל פה, הידועה גם בשם "צוואת שכיב מרע", נחשבת לנדירה ביותר בין סוגי הצוואות המוכרים בחוק הישראלי. בניגוד לצוואות רגילות שנכתבות ונחתמות מראש, צוואה זו מאפשרת לאדם להורות על חלוקת רכושו בעל פה בלבד. אבל מתי בכלל אפשר לעשות צוואה כזו, ומה הופך אותה לפחות מומלצת?
מהי צוואה בעל פה ומתי היא נכנסת לתוקף
סעיף 23 לחוק הירושה קובע שני מצבים בלבד שבהם מותר לערוך צוואה בעל פה. הראשון הוא מצב של "שכיב מרע", מונח מהמשפט העברי המתאר אדם חולה קשה שאינו מסוגל ללכת על רגליו ונופל על מיטתו מחמת מחלתו. המצב השני מתייחס למי שרואה את עצמו מול פני המוות בנסיבות המצדיקות זאת, כמו חייל בשדה קרב או אדם שחש התקפת לב מתקרבת.
המכנה המשותף לשני המצבים הוא דחיפות קיצונית שמונעת עריכת צוואה בכתב.
התנאים החוקיים לתוקף הצוואה
כדי שצוואה בעל פה תהיה תקפה, עליה לעמוד במספר תנאים מחמירים. ראשית, על המצווה לומר את דבריו בפני שני עדים שמבינים את שפתו. שנית, העדים חייבים לרשום את דברי הצוואה בזיכרון דברים, לציין את היום והנסיבות, לחתום על המסמך ולהפקיד אותו אצל רשם הירושה בהקדם האפשרי.
פרט קריטי נוסף: אם עברו 30 יום מאז נאמרה הצוואה והמצווה עדיין בחיים, הצוואה מתבטלת אוטומטית.
למה צוואה בעל פה פחות מומלצת – עו"ד אברהם הופרט מבהיר
בתי המשפט מתייחסים לצוואות בעל פה בחשדנות רבה. נטל ההוכחה על מבקש קיום הצוואה כבד במיוחד, והסיכוי להתנגדויות גבוה משמעותית לעומת צוואות כתובות. בנוסף, הסתמכות על דברים שנאמרו בעל פה עלולה להוביל לעיוותים בזיכרון ולפרשנויות שונות של רצון המנוח.
עו"ד אברהם הופרט, המתמחה בדיני ירושה וצוואות, מדגיש כי עריכת צוואה מסודרת מראש חוסכת סכסוכים משפחתיים והליכים משפטיים מייגעים. כעורך דין ונוטריון עם ניסיון רב בתחום, הוא מלווה לקוחות בכל שלבי תכנון העיזבון ומסייע בניסוח צוואות ברורות שישקפו את רצונם האמיתי.
לסיכום
צוואה בעל פה היא פתרון חירום למצבים קיצוניים בלבד. מי שמעוניין להבטיח שרכושו יחולק בהתאם לרצונו, מוטב שיפנה מבעוד מועד לקבלת ייעוץ משפטי מקצועי.
